רג'ינה בארץ
את וידוי האהבה כבר כתבתי בבלוג השני שלי. כאן אני אסתפק בשרות ציבורי ואזכיר לכולם שרג'ינה ספקטור תהיה בארץ בעוד שבועיים. לא כדאי לפספס.
הזמן: יום ראשון, 11.03, 22:00
המקום: בארבי, קיבוץ גלויות 52, ת"א
דרוש: קצין מודח לתפקיד מאתגר
הכתבה:
ניצב קניאק: אסכים להתמנות לנציב השב"ס; גנות: לא אוותר על המפכ"לות
סגן מפכ"ל המשטרה, שהודח על ידי דיכטר, אמר כי יסכים להתמנות לנציב שירות בתי הסוהר, במקומו של יעקב גנות, האמור להתמנות למפכ"ל.
תגובת ארז הטוקבקיסט:
מה גורם לחלמאים הללו לחשוב שמי שהודח מהמשטרה יהיה טוב בתפקיד חשוב לא פחות?!?!?!
חלמאיייייייייייייייייייייייים!!!
צריך לזרוק אותם לכלא! לא לתת להם עוד מינוי! זה כל כך מעצבן שבא לי לבכות!
הייתי מסתפק אולי בפחות ניקוד, אבל מסכים בהחלט.
עדכון: אז אכן צפריר, המגיב הנכבד, צודק. לאחר שהתעמקתי טיפה בנושא מתברר שקניאק לא עשה שום דבר רע ודווקא מצטייר כקצין מוכשר. למדתי לקח, ופעם הבא אני אשכיל להתעמק קצת יותר לפני שאני מכפיש. עם זאת, הביקורת על דיכטר רלוונטית כתמיד. אם דיכטר היה רוצה "לרעננן את צמרת המשטרה" הוא היה מעביר את קניאק בהסכמה לתפקיד זה או אחר. עצם פעולת ההדחה מהווה הבעת אי-אימון בנושא התפקיד, ולכן מינויו לתפקיד בכיר אינו ראוי. בסופו של דבר, השר חטא פעמיים, פעם בהדחה ופעם במינוי.
להפריט את החינוך? מי בעד, מי נגד
אז מסתבר שאני לא לבד, ויש בלוגרים אחרים וטובים שמעלים רעיונות יצירתיים לגבי החינוך בארץ [ע"ע: מורה ב-10,000]. רעיון שוברי החינוך קוּדם במיומנות רבה על ידי שני בלוגים, וזה לא יפתיע אף אחד שהקפיטליסט היומי הוא אחד מהם. מה שכן מאד מפתיע הוא שהבלוגר השני הוא לא פחות ממקס הזועם המעט יותר סוציאליסטי, שעד שכתב את הפוסט הזה לא הסכים עם אף מילה שהקפיטליסט כתב. מאד מומלץ לקרוא את שני הפוסטים, ואת שלל התגובות שבאו בעקבותם.
לדעתי, הרעיונות של הבלוגרים הנכבדים יצירתיים ובהחלט הולכים בכיוון הנכון אך הם מפספסים חלק מהמטרות בפוסט תרופה לכל המחלות שכתבתי. בעיקר, אני צופה בעיות במגזרים החרדיים והערבים. ההורים הש"סניקים יקחו את השוברים וישלחו את ילדיהם לבתי ספר חרדיים, שם יקבלו חינוך שאינו עוזר לילדיהם להתקדם במשק. במגזר הערבי זה לא מן הנמנע שיקומו בתי ספר חמאסניקים ואיראניים שיקבלו כסף מהמדינה. וגם אם זה לא יקרה, אני מניח שהבנות יקבלו חינוך שונה מאשר הבנים.
עוד סיבה להשאיר את הכיתות בידי הממשלה היא כדי לאפשר לתלמידים מכל המגזרים ללמוד יחד באותה הכיתה, ולהכיר אחד את השני. מביאים תמיד את הנושא הזה כהצדקה לצבא עם, אך אם כדאי להפגיש בין הרבדים השונים בחברה בגיל 18, תחשבו כמה תועלת תהיה בהפגשה בת 12 שנה החל מגיל 6.
ההצעה שלי גם תענה על הדאגות של דרומי, שהגיב לפוסט של מקס:
אחד הדברים שאנשים חשים מחוייבות הכי גבוהה להשקיע בהם הוא חינוך הילדים, ולכן יש להניח שכל מי שרק יוכל ישקיע בחינוך יותר מהסכום המקורי – ונקבל חינוך מדורג לפי הכנסת הורים.
בסיכום, טוב לראות שיח בנושא בבלוגים, שעולה באיכותו פי כמה וכמה על השיח בועדות הכנסת.
הממשלה הכושלת והאזרח הערני
יונית ניתחה היום בבהירות מלבבת הצעת חוק שנוגעת להגנה מפני פורצים.
התיקון שעבר בכנסת בקריאה טרומית מוסיף את הדבר הבא: “בסעיף 34 י לחוק העונשין… האמור בו (שמצוטט למעלה) יסומן (א), ואחריו יבוא: “(ב) לעניין סעיף קטן (א) תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית, ולא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה נגד פורץ כאמור”.
וכמובן שלפי חוק זה, מהרגע שמישהו פורץ לי לבית, מותר לי להרוג אותו מתי שארצה. יונית מוסיפה בצדק רב, שהמפחיד ביותר הוא דברי ההסבר להצעת החוק:
בשנים האחרונות קיים ריבוי מקרים של חדירה בלתי חוקית לבתי אזרחים ומשקים חקלאיים בישראל, דוגמת המקרה הטרגי שהוביל חקלאי לירות בחבורת פורצים ואף להרוג אחד מהם. בשל היעדר מדיניות התרעה הולמת ואי יכולתה של המשטרה להתמודד עם תופעות אלה בשל היעדר כלים מתאימים. יש לשנות את החוק על מנת ליצור הרתעה ולהפחית בצורה ניכרת את העברות הללו.
כאשר ממשלה שמוציאה אחוזים כה גדולים מתוצר המדינה אומרת שאין לה משאבים לבצע את התפקיד החשוב מכל, ההגנה על רכושם ובטחונם העצמי של אזרחיה, היא מודה בכשלונה.
אבל משהו טוב בכל זאת יצא מזה, ומצאתי דרך הטראקבקים של יונית אחלה בלוג: משמר הכנסת.
הולכים לאתר הכנסת, בוחרים הצעת חוק, כל הצעת חוק, וקוראים אותה. אם הבנתם משהו, ואתם חושבים שהחוק טוב, כותבים עליו ומשבחים את יוזמו. אם אתם חושבים שהוא רע, כותבים עליו, ולועגים ליוזמו.
רעיון אדיר!
האם לישראל יהיה בנק אינטרנטי?
בואו ננסה להשפיע על רוני חזקיהו:
הבנקים מספיק גדולים וחזקים כדי לעקוף את הפיקוח. אם יגבילו להם עמלה מסוימת, הם יגדילו אחרת. הם יוכלו גם להעלות את מרווחי הריבית על משקי הבית. לכן, הפתרון המועדף הוא הגדלת התחרות.
קבוצת משקיעים פרטיים פנתה באחרונה למפקח על הבנקים כדי לקבל אישור להקמת בנק אינטרנטי, שלא ייאלץ להשקיע סכומי עתק בהקמת מערכת סניפים ולכן יוכל להפחית באופן משמעותי את גובה העמלות ומרווחי הריביות – כדי למשוך לקוחות. הבקשה מונחת עכשיו על שולחנו של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים. כמו כן, ראוי לעודד את הבנקים הבינוניים והקטנים להתחרות בגדולים, לתת להם יתרונות, וגם לעזור לבנקים בינלאומיים גדולים לפתוח כאן סניפים.
נחמיה שטרסלר, היום ב-TheMarker
יפה אמרת, נחמיה. זה יהיה פתרון אדיר לצרות שקרטל הבנקים עושה למשק הישראלי. לא רק שהבנק העצמאי הזה יוריד מחירים, הוא גם יצליח לשבור את הקרטל סופית, וכך הבנקים הקיימים יצטרכו להתחרות אחד עם השני. אני צופה הרבה פיטורים.
המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, חבר הנהלה
דואר אלקטרוני: ronih@boi.gov.il
ירושלים: טלפון: 02-6552401, פקס: 02-6552469
תל אביב: טלפון: 03-5640401, פקס: 03-5640497
שיחות עם 3,850 מוסלמים
זהו סקר דעת קהל על שלל נושאים בשש מדינות ערב. כל ישראלי שרוצה להבין מה עובר בראשם של השכנים שלנו חייב לעצמו קריאה.
תרופה לכל המחלות
טענתי בפוסט קודם שהחינוך פותר את כל הבעיות של המדינה. זה באמת נכון ואני רוצה להסביר מדוע.
- שוויון: הפתרונות המוצעים לבעיית העוני והפערים החברתיים אינם משכנעים. קצבאות מעודדות אבטלה ופריון-יתר ובו בזמן מנפחות את תקציב הממשלה. לא בריא! מס הכנסה שלילי אינו תורם לתוצר המדינה, ומטיב למעבידים העשירים לפחות במידה שמטיב לעובדים העניים. המס פוגע במעמד הביניים ודוחף אזרחים נוספים מהמעמד הזה לגבולות העוני ובכך מרחיב את הפער החברתי. איך אומרים הרופאים? ראשית, על תגרום נזק. מאידך, חינוך משופר ושוויוני יגדיל את תוצר המדינה בצורה דרמטית, יקטין את הפער החברתי ביעילות רבה, וכפי שהסברתי, לא ישפיע על התקציב. ממש תרופת פלא.
- האתגרים הדמוגרפיים: תלמידים ערבים וחרדיים מהווים כיום 46% מכלל תלמידי בתי הספר היסודיים בארץ. זאת בעייה קשה משום שהתלמידים האלה מחונכים ומחונכות לאבטלה. המגזרים האלה עובדים פחות, דורשים יותר ועויינים למגזרים שתורמים למדינה. חינוך שוויוני ואחיד לכל תלמידי המדינה יעזור למגר את הסכנה הזאת. החינוך המשופר יתן לתלמידים האלה סיכוי לעבוד בתפקידים מאתגרים ויחנך אותם לפתיחות ולגאווה מוצדקת במדינה שלהם. הם ילמדו וישחקו יחד, באותה הכיתה, עם חבריהם מהמגזרים האחרים. מתלמידים שיצאו מבתי הספר המצויינים של העתיד אין לנו מה לפחד.
- מלחמות: עם מי יש לנו עסק היום? סוריה ומצרים אינן עומדות על הפרק. עיראק לא תהווה איום לעוד הרבה זמן. מאז מלחמת יום הכיפורים צה"ל נלחם אך ורק נגד אירגוני טרור, בעיקר נגד חמאס ופת"ח. כולנו יודעים היום שהניצחון על הקנאים האלה לא יבוא בכוח, זה הרי מה שמזין אותם. חינוך שוויוני יביא את ערביי ישראל להישגים עצומים וישלב אותם בחברה הישראלית. הפליסטינים יבינו מהר מאד מה יוכלו להשיג ויחלו במלאכה לבניית מדינה פלסטינית מודרנית לצד ישראל. לגבי איראן אין לי פתרונות קלים, אבל נצטרך את כל הטכנולוגיה והמוחות שהחינוך המשופר יביא לנו.
- פוליטיקה: מצב ממשלת ישראל היום הוא על הפנים. אין לנו מנהיגים, הכנסת לא עושה את העבודה ובתי המשפט קורסים תחת העומס. בתי הספר אינם עומדים במשימתם לחנך את הדורות הבאים של האזרחים והמנהיגים של ישראל. איך נצפה לממשלה טובה אם אנחנו לא יודעים למחות נגדה ולבקר את כשלוניה? לאזרחים החדשים אין ידע מספק בנפתלי הדמוקרטיה והממשל התקין. איננו יודעים את זכויותינו וחובותינו ואיננו מתורגלים בדרישת תיקונים מנציגינו ברשויות. אף אחד לא לימד אותנו איך להתארגן במפלגה חדשה ואיך להשפיע על ההחלטות המכריעות את גורלינו. החינוך צריך להשתפר והוא צריך להכין אותנו לאתגרים הממשיים של החיים. בית ספר זה לא רק מבחני היסטוריה.
- גלובליזציה: הצונמי הזה היא תקוותינו. בעזרת הסחר חופשי והשוק הבינלאומי, מדינת ישראל הדלה באוצרות טבע מקפיצה עצמה למובילה בין המדינות. היצירתיות, התעוזה והידע הישראלי הן בדיוק התכונות המנצחות במשחק האדיר הזה. אם נשכיל לשדרג את מערכת החינוך שלנו לרמות הגבוהות בתבל, אף מדינה, קטנה כגדולה, לא תוכל לנו.
זכות קיום
די, נמאס כבר לשמוע את זה. מדינת ישראל חברה באו"ם ולפי המשפט הבינלאומי אין להטיל דופי בזכותינו להיות מדינה. זהו סוף הדיון בנושא הנדוש הזה, אין צורך בהצדקה נוספת.
בכל זאת, כל אחד צריך לעצמו זהות, ואנחנו כחברה מחפשים את זהותינו במקומות הלא נכונים. אנחנו מנסים לכפות על עצמינו פולחני דת סתמיים ומנסים בכוח לשמור על טוהר הגזע היהודי. האם, אחרי כל מה שעברנו כעם, זאת המורשה שאנו חפצים בה? לא, מה שתמיד אפיין את העם היהודי היו הרעיונות והעשייה. ההתמקדות על קשרי הדם ועל הכפייה היא מנהג קדמוני שמביאה רק סבל ופיגור.
מדוע שלא נגדיר לעצמנו מימוש חדש לזהות היהודית? מדינתנו צנועה באורכה וברוחבה ומהצניעות באה הזריזות. ממשל תקין יוכל לנצל זאת ולקבוע יעדים שמדינות אחרות לא תוכלנה לעמוד בהם. אין לנו משאבים לפרוייקטים גרנדיוזיים, אז נסתפק בפרוייקטים מהפכניים. נשאף למערכת החינוך הטובה בעולם, נוביל בשמירה על איכות הסביבה, נעזור באופן דיספרופרציוני לפליטים ולנפגעי אסונות ברחבי העולם. נהיה הראשונים לעבור לאנרגיה מתחדשת ונארח סטודנטים מכל העולם שיבואו ללמוד באוניברסטאות שלנו.
יש לנו את כל הכשרונות לבצע את המהלכים האלה, אך המשימה גדולה על הממשלה כפי שהיא. יש צורך דחוף בדיון על שינוי שיטת הממשל כדי שנוכל לבחור נבחרים שיקחו את עבודותם ברצינות.
