די, נמאס כבר לשמוע את זה. מדינת ישראל חברה באו"ם ולפי המשפט הבינלאומי אין להטיל דופי בזכותינו להיות מדינה. זהו סוף הדיון בנושא הנדוש הזה, אין צורך בהצדקה נוספת.

בכל זאת, כל אחד צריך לעצמו זהות, ואנחנו כחברה מחפשים את זהותינו במקומות הלא נכונים. אנחנו מנסים לכפות על עצמינו פולחני דת סתמיים ומנסים בכוח לשמור על טוהר הגזע היהודי. האם, אחרי כל מה שעברנו כעם, זאת המורשה שאנו חפצים בה? לא, מה שתמיד אפיין את העם היהודי היו הרעיונות והעשייה. ההתמקדות על קשרי הדם ועל הכפייה היא מנהג קדמוני שמביאה רק סבל ופיגור.

מדוע שלא נגדיר לעצמנו מימוש חדש לזהות היהודית? מדינתנו צנועה באורכה וברוחבה ומהצניעות באה הזריזות. ממשל תקין יוכל לנצל זאת ולקבוע יעדים שמדינות אחרות לא תוכלנה לעמוד בהם. אין לנו משאבים לפרוייקטים גרנדיוזיים, אז נסתפק בפרוייקטים מהפכניים. נשאף למערכת החינוך הטובה בעולם, נוביל בשמירה על איכות הסביבה, נעזור באופן דיספרופרציוני לפליטים ולנפגעי אסונות ברחבי העולם. נהיה הראשונים לעבור לאנרגיה מתחדשת ונארח סטודנטים מכל העולם שיבואו ללמוד באוניברסטאות שלנו.

יש לנו את כל הכשרונות לבצע את המהלכים האלה, אך המשימה גדולה על הממשלה כפי שהיא. יש צורך דחוף בדיון על שינוי שיטת הממשל כדי שנוכל לבחור נבחרים שיקחו את עבודותם ברצינות.