And remember, despite what you read about nuclear accidents, suicide terrorism, genetically engineered viruses and mutant man-eating badgers, you live in the safest society in the history of mankind.

Bruce Schneier, Security Guru

החוקה של ארצות הברית היא הצלחה מסחררת. בעקבות המסמך הגאוני הפכה ארצות הברית למודל לכל המדינות הדמוקרטיות שקיימות כיום. היא יצרה מדינה שנהייתה למעצמת-על טכנולוגית וכלכלית, וכל זה תוך שמירה הדוקה על חרויות אזרחיה. היו כשלונות, שערוריות ואסונות. אך השיטה הצליחה, במידה רבה, ללמוד מאלה ולשפר עצמה. אני לא מכיר שיטת ממשל מוצלחת יותר מאשר הדמוקרטיה הליברלית של מאה השנים האחרונות.

יש כאלה שמבקרים את השיטה, ובביקורת הזאת טמונה כוחה של השיטה. כך היא משפרת עצמה, וכך היא מווסתת את התמרמרות אזרחי המדינה. לכן, מבין כל החרויות שמעניקה החוקה (ובתוכה מגילת הזכויות), החשובה מכל היא חופש הביטוי. אנחנו צריכים לחשוד בכל הצעה שיש בה בכדי לפגוע בחופש הזה.

Congress shall make no law respecting an establishment of religion, or prohibiting the free exercise thereof; or abridging the freedom of speech, or of the press; or the right of the people peaceably to assemble, and to petition the Government for a redress of grievances.

מגילת הזכויות של ארצות הברית

שיטת הדמוקרטיה הליברלית הטיבה כל כך עם העולם שעלינו להיזהר כשמישהו מציע לשנות אותה עד היסוד. שום שיטה עד היום לא הייתה טובה יותר, ורוב השיטות היו אומללות בהשוואה. מהסיבה הזאת אני חשדן לגבי ליברטריאניזם רדיקלית, ובמיוחד לגבי ליברטריאניזם-אנארכיסטית.

גם אם נסכים לתאוריות היפות, עדיין העולם מורכב מדי בשביל לחזות כיצד שיטה מוצעת תעבוד בפועל. היתרון המובהק של הדמוקרטיה הליברלית הוא שאנחנו יודעים שהיא עובדת היטב בהשוואה לשיטות האחרות שנוסו. אני חושש שפעמים רבות הליברטריאנים בטוחים יתר על המידה בטיעונים שלהם.

ליברטריאנים מצדדים בהפרטה של מוסדות החינוך. אני עדיין מגבש דעה בנושא ואני מתכוון לחזור לנושא הזה בפוסט נפרד על זכויות ילדים. הם יוצאים נגד רשויות רגולטוריות כמו מכון התקנים וה-FDA. אני בעד כל הצעה שתפרק את מת"י ואני די משוכנע שאזרחי ארצות הברית יהיו יותר בריאים ללא ה-Food and Drug Administration המגושמת. לדעתי הצורך ברגולציה באה בעיקר עקב כשלים שמקורם ברגולציה אחרת. יש חקיקה לפיקוח על עמלות הבנקים בגלל שאין תחרות בבנקאות בגלל שבנק ישראל אינו מאפשר הקמת בנקים חדשים.

ישנם ליברטריאנים שמבקשים לוותר על משטרה, על בתי משפט, על הצבא ואף על הממשלה והמחוקקים. יש להם טיעונים מחושבים והגיוניים, אך לא הייתי ממהר לוותר על הדברים האלו. אנחנו לא יכולים לדעת מה יקרה, וייתכן מאד שבוויתור על המדינה, נוותר על המנגנון הנפלא שמאפשר לנו לחיות בביטחה, בבריאות ובעושר חסרת תקדים.

אני מצדד בדיון נמרץ ורחב על שיפורים הדרגתיים בשיטת הממשל שלנו. כשאני מציע שינויים, אני שואב השראה רבה מהדיונים והרעיונות הליברטריאנים. אני אוהב את פשטות התאוריה הליברטריאנית בהשוואה לסרבול שאנו רואים כל יום בועדות הכנסת. הליברטריאנים לא מפסיקים להזכיר לנו שהממשלה לוקחת מאיתנו כסף, רכוש וחרויות בכוח הזרוע, והתזכורות האלה נחוצות ביותר. אני, כמו הליברטריאנים, דוגל בחרויות, בצמצום המגזר הציבורי, בביטול פשעים נטולי קרבנות ובהקטנת עול המיסים. אני לא סומך על הממשלה ואני פסימי לגבי האפשרות שיכולה לקום ממשלה שתטפל בסוגיות סבוכות בצורה טובה יותר מהשוק החופשי. בסך הכל, חשיפה לרעיונות המרכזיים של הליברטריאנים לא תזיק למדינה הזאת.

We must remember that when we advocate certain rights and laws, and inquire into their legitimacy, we are inquiring into the legitimacy and ethics of the use of force. To ask whether a law should be enacted or exist is to ask: is it proper to use force against certain people in certain circumstances?

N. Stephan Kinsella – Against Intellectual Property

מסתבר שלא עוני ולא חינוך ירוד הם הגורמים לטרור. איזה גורם כן מכין קרקע פוריה למחבלים? לפי כל המחקר שנעשה עד היום, התשובה היא דיכוי זכויות האזרח וחוסר החרות. במאמר ב-Wall Street Journal, הכלכלן אלן קרוגר מסביר:

When nonviolent means of protest are curtailed, malcontents appear to be more likely to turn to terrorist tactics.

כשיצחק רבין אמר, "הם כבר יטפלו בהם בלי בג"ץ ובלי בצלם", הוא דווקא ייחל למצב שיעודד טרור. אם אנחנו רוצים לצמצם את הטרור בשטחים ובעולם כולו, כדאי שנייחל לחופש הביטוי, לחופש העיסוק, ולזכויות האזרח. אנחנו צריכים לדרוש את זה מצד ממשלת ישראל ולעודד את החופש במדינות כמו סעודיה, העשירות במשאבים והדלות בחרויות.

בפוסט האחרון הצגתי שיטה חדשה לגביית מסים שכיניתי: הפ"כ. השיטה מהפכנית אבל קשה למצוא מידע אודותיה. הפוסט הזה ינסה לעשות קצת סדר ולחקור יותר לעמוק שאלות וספקות לגבי השיטה.

חוץ מחיסכון של כמה מיליארדי שקלים על ביטול רשויות המכס, נטל המיסוי יישאר כפי שהוא, ולכן מישהו יצטרך עדיין לשלם. מי ישלם יותר ומי פחות?

משקי בית ובעיקר משפחות עניות ישלמו מעט מאוד מסים. הם כבר לא יצטרכו לשלם מע"מ ולכן עלות כל המצרכים שהם קונים תרד ב-15.5%. הם לא ישלמו ארנונה, אגרת טלויזיה וביטוח לאומי. גם מס הכנסה הם לא ישלמו, למרות שגם היום מס ההכנסה עבור משפחות עניות הוא נמוך למדי, אך הם יחסכו את ההכנה של הדו"ח השנתי, חסכון שאין לזלזל בו. הם יצטרכו לשלם רק כאחוז אחד ממשכורתם למדינה, וכאחוז מכל קניה.

גם עסקים קטנים יהנו מהשיטה. הם יחסכו מאות שקלים בחודש בהוצאות רואי חשבון, יתפנו לפיתוח העסק שלהם במקום לבלות שעות על אסיפה והפקה של חשבוניות מס, ויוכלו למכור את שירותיהם ואת מוצריהם בלי לגבות מע"מ עבור המדינה.

החיסרון לעסקים הוא שהיטל זה אינו מס "ערך מוסף" שנגבה רק על עסקות "שמוסיפים ערך". הוא נגבה על כל עסקה. לכן העסקים לא יקבלו החזרים על מסים ששילמו גם לרכישות שלצורך פרנסתם. כך, העסקים משלמים מסים על מסים לכל אורך שרשרת היצור. נוצר מצב של משוב חיובי כאשר עסק משלם יותר על כל המוצרים והשירותים שהוא רוכש, וזה מייקר את מוצריו של אותו עסק עבור עסקים אחרים שקונים ממנו, וחוזר חלילה. כמובן שהמצב הזה כבר קיים במסווה של מס הכנסה וארנונה למשל, אבל כאן התופעה תחלחל לכל עסקה במשק. בגלל מורכבות המנגנון קשה לדעת מה תהיה המשמעות והאם המחירים יעלו מרמתם הנוכחי. לדעתי, רוב ההכנסות למדינה תבואנה מהמנגנון הזה של המשוב החיובי.

גם אם המחירים יעלו, אין זה בהכרח חיסרון. המשכורות יעלו בהיעדר מס הכנסה וזה יכול אפילו לעודד תעסוקה. כיום יש סיבות טובות מאד שלא להעסיק עובדים חדשים. צריך לשלם ביטוח לאומי עבור העובד ונתח נכבד מהמשכורת לא מגיע בסופו של דבר לעובד אלא הולך ישר למס הכנסה. כל עובד חדש מוסיף לניירת שצריך למסור לרשויות המס. בשיטת הפ"כ, כל הכסף (מינוס האחוז הבודד של ההיטל) הולך לעובד ואין שום ניירת.

מצד שני, מעלימי מס ועבריינים יפלו חזק. כיום המגזר הזה נהנה מפטור גורף ממסים. בשיטת הפ"כ הם יצטרכו לתרום למדינה במספר דרכים. אם המחירים של המוצרים ושל השרותים באמת יעלו, הם ישלמו מסים בעקיפין בכל פעם שהם קונים משהו. כבר לא יהיו החזרי מע"מ, הנחות בארנונה ושאר קומבינות. גם בזמן מכירת מוצריהם ושרותיהם הם ישלמו כמו גדולים. כמובן שישלמו את ההיטל עבור כל עסקה בכרטיס אשראי או בצ'ק, אבל גם בעסקות במזומנים הם ישלמו. מהיכן ייקח הלקוח שלהם מזומנים אם לא מהכספומט או מסניף הבנק? והאם העבריינים יאחסנו את כל המזומנים האלו בכספת משוריינת בבית ולא יפקידו אותם באיזשהו חשבון בנק? אני בספק. גם אם כן, את רוב המיסים ישלמו בעקיפין.

כל זה מעלה שאלה עקרונית. האם מוצרים שמיוצרים בחו"ל במקומות שהעסקים אינם צריכים להתמודד במשוב החיובי של הפ"כ יהיו זולים יותר ממוצרים בארץ? האם הטלת הפ"כ תפגע בכושר היצוא של המדינה? יתכן שהשאלה הזאת תהיה המרכזית בדיונים על כדאיות ההיטל. יש צורך במחקר ובבניית סימולציות כדי לנסות להבין כיצד יתפקד משק תחת משטר הפ"כ. בינתיים אפשר להניח שתעשיות עתירות ידע ייהנו ממשטר כזה בזמן שתעשיות עתירות תשומות תיפגענה. מצד שני, אני צופה לעלייה חדה בתפוקה עקב ביטול כל הביורוקרטיה הקשורה במסים.

בפוסט הבא בנושא נדבר קצת על יתרונות הפ"כ.