מקס זועם
מקס זועם, ואנחנו זועמים איתו. כולנו יודעים שהממשלה לא מתפקדת, אבל חשוב עדיין להגיד את זה בקול רם, ומקס יודע לעשות את העבודה:
הגיע הזמן להחזיר את הבושה לחיי המושחתים, ואת הגאווה ללחיי מי שעושים את עבודתם כהלכה.
למרות שהפונקציונרים של חוות הגמלים המזרח תיכונית המכונה "ישראל" אף פעם לא הצטיינו ביושר ונקיון כפיים ששווה להרחיב עליהם את הדיבור, מקס הזועם, ואתו כנראה כל השאר, מתגעגע לימים הטובים ההם.
אם מנחם בגין היה רץ בבחירות היום, למשל, מקס הזועם היה מצביע בשבילו, ולוא רק משום שהיתה לו היושרה להסתגר בביתו ולשקוע בדיכאון בעקבות פשלות לבנון הראשונה ומותם המיותר של חיילים רבים.
איפה הוא ואיפה אולמרט, שהקריב ביודעין עשרות חיילים בשביל לצאת יפה בעיתונות מהכישלון הקולוסאלי שאותו יזם תוך שעה וחצי.
בתגובות לזעם, הציעו להקים דמוקרטיה ישירה — אולי התנועה הזאת תצבור תנופה. מה שברור, שהממשלה הצליח סוף סוף להרגיז את הבלוגרים. לא שהיו חסרים פוסטים בגנות הממשלה עד עכשיו, אבל מה שקורה פה זה שונה.
עכשיו אנחנו מתמקדים בנושא אחד, באמירה מטופשת אחת, ב-"החזרת הבושה ללחיי המשתמטים", ואנחנו מגיבים. ואנחנו בועטים. ואנחנו לא מרפים. וזאת אולי ההתחלה של כח חדש בנוף הפוליטי בישראל.