המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית-דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חדשים.

חוק העונשין, התשל"ז-1977, סעיף 144/א

מישהו מוכן להסביר לי באיזו מין מדינה אנחנו נמצאים? אולי אני מפספס פה משהו, אבל מה שאני הבנתי מהחוק הזה הוא שאם אני כותב פה משהו שמעליב את אולמרט, או את אשכנזי או את פקח החנייה השכונתי, אני צפוי לחופשה של חצי שנה בכלא.

אני בטוח שכתבתי פה כמה דברים מעליבים על החבר'ה האלו ועל עובדי ציבור אחרים, אז כנראה שפשוט שכחו לאכוף את החוק. אבל זה לא אומר שהחוק לא קיים. האם זה אומר שאסור לפרסם קריקטורות בעתונים? הציורים האלו מאד מעליבים לדעתי. בכלל, קראתי הרבה דברים בעיתונים ובבלוגים על כל מיני חברי כנסת ושרים שהיו מאד מעליבים אותי, אם הייתי במקומם, אפילו אם היו נכונים.

אז כמה שאלות:

• מי צריך חוק כזה? גם אני לא אוהב שמעליבים אותי, זה לא אומר שאני צריך לשלוח את השכן שלי לחצי שנה בכלא.
• מי קובע מה נחשב לעלבון? החוק הזה בטוח לא קובע.
• יש בכלל חוק שמבטיח לנו את חופש הביטוי?
• איך זה שבפועל יש לנו חופש ביטוי במדינה? זה רק בגלל שלא אוכפים את החוק?
• באיזו מין מדינה אנחנו נמצאים?

"עובד הציבור" -

(1) עובד המדינה לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955;
(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
(3) עובד מועצה דתית;
(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;
(5) עובד בנק ישראל;
(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
(7) עובד לשכת שירות התעסוקה;
(8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
(9) בורר;
(10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפיסקאות (1) עד (9);