קודם כל, השאלה רלוונטית כי זו השאלה שספרטקוס שאל. יש ערך בכך שאנשים ילכו לאוניברסיטה, במיוחד לסטודנטים עצמם ולמי שיעסיק אותם בעתיד. אולי יש גם ערך למי שיממן אותם, בכך שירגישו טוב עם עצמם. אבל העברת הכספים הזו היא כפויה, והיא אינה יעילה. משלם המסים אינו מקבל תמורה מספקת עבור הכסף שהוא משלם — הרוב מבוזבז והולך לפוליטיקאים, למקורבים, ולפרויקטים סתמיים ולא לשיפור מצבם של עניים. בכך היא מחלישה את כולנו.

מדוע השאלה הרלוונטית היא מה ספרטקוס מקבל מהמדינה?
האם אין חשיבות גם לשירותים שהוא אינו מקבל אותם בעצמו אך עוזרים לאחיו החלשים יותר?  למשל, אם כספי המסים שהוא משלם מאפשרים לצעירים מעוטי יכולת ללמוד באוניברסיטה, האם אין בכך ערך, גם אם ספרטקוס עצמו לא ילך?

טל, תקציב המדינה היא הערכה דיי טובה. צריך להוסיף לזה את עלויות הרגולציה (העצומות), ושירות צבאי כפוי. יש עוד דברים?

מעניין האם מישהו חישב באמת כמה עולה המדינה. זה יכול להיות בסיס רציני לטיעון, ולא רק השערות.

הה, זה לא היה הרגע המבריק בחיי:-) אתה צודק, כמובן. פשוט התחלתי בקו מחשבה מסויים שהוביל למקום הלא נכון.

אליסה, לא ברור לי מה זה יתן לנו. הרי אם נניח שאנחנו רוצים לממן את השרותים של משרד החינוך ומשרד הבריאות, נצטרך איכשהו לגייס את הכסף. מתוך תקציב 2008 שעומד על כ-301 מיליארד ש"ח, תקציב משרד אוצר (כולל רשויות המס), הוא כ-0.5%.

לדעתי, הבעיות העיקריות טמונות בביזבוז האדיר במשרדים הגדולים כמו חינוך, בריאות, וביטחון, וברגולציה החונקת שאפילו לא מופיעה בתקציב.

נראה לי שיש דרך יותר פשוטה להסתכל על זה, והיא לאמר שאותו רוכש הפאלאפל, או יותר נכון כל אחד מאתנו, מממן את המנגנון הציבורי. נעזב את המנגנונים שאחראים ישירות על מתן השירותים לאזרח (משרד החינוך, הבריאות וכו'), ואפילו נתעלם מחוסר היעילות והבזבוז שבהם, ומן האיכות הירודה של השרותים שהם מספקים, ונקח רק את התקציבים של משרד האוצר, ואת רשויות המס השונות והמשונות. נסכם את כל התקציבים הנ"ל, ונחלק במספר האזרחים במדינה – מעניין מה נקבל.

צחי, תודה על התגובה. זה נכון שספרתי פעמיים, אבל הבעיה היא לא בספירה של שרשרת המזון אלא בספירה של מס ההכנסה כאילו העובד משלם אותו. אם ניקח את מסי ההכנסה (כולל ביטוח לאומי) כעלויות של המעביד, אז לא תהיה לנו ספירה כפולה. מבחינתך כעובד זה לא משנה כמה מס הכנסה לוקחים לך, מה שמעניין אותך זה המשכורת נטו. אבל למי שקונה את המוצר או השירות שאתה עובד עליו, המשכורת ברוטו היא מה שקובעת, והמשכורת נטו היא ממש לא חשובה.

כמובן שאם המסעדה היא רווחית, בעל המסעדה יצטרך לקבוע את המחירים כך שהלקוחות יצטרכו לכסות על כל העלויות שלו (כולל מסים, היטלים ועלויות רגולציה) + רווח.

יש לי בעיה עם בסיס הטיעון שהוא משלם על כל שרשרת המזון של הפלאפל שהוא אוכל.

אתה סופר כאן פעמיים, כי המסים וההיטלים שמשלם בעל מסעדת הפלאפל לוקחת את חלקו בחשבון. זה גם מראה שהסכום המדובר נמוך יותר.

מה שאין לו עוררין (לפי דעתי לפחות), זה שכאשר השירות הציבורי אחראי על הכסף הזה, יש בזבוז – בעיקר משום שבאותו המקום השוק אינו משוכלל והלחצים אינם לייעול. שם המשחק במקרה שכזה הוא איך מקטינים את הבזבוז ולא איך מעלימים אותו.

די בהערכה הגסה שמה שאני צורך היה יכול לעלות עשירית ממה שהוא עולה לי היום, כדי להתחיל ולדמיין איזו מהפכה אדירה יכול להיות מעבר לשוק חופשי.