בכתבה מצויינת בקפיטליסט היומי, כותב אסף הדני על הפיקוח על הבנקים בישראל, שמטרתו לשמור על קומץ הבנקים הקיימים:

לפני כשבועיים לערך פרסמו הבנקים הגדולים בישראל את רווחיהם. לא מפתיע היה לגלות כי סכומים גדולים הצטברו בקופותיהם. בישראל פועלים עשרות בנקים, אולם רובם ככולם מאוגדים תחת חמישה קונגלומרטים עיקריים, באופן כזה ששתי קבוצות בנקים גדלות מחזיקות יותר משישים אחוזים מנתח השוק (פועלים ולאומי) ושלוש קבוצות שולטות ביותר משמונים אחוזים (ביחד עם בנק דיסקונט). הבנק האחרון שהוקם ונכנס לשוק היה בנק ירושלים בשנת 1963. מדוע שוק זה קופא על שמריו? מדוע ישנן רק חמש קבוצות? האם התחרות החופשית ”דילגה“ על שוק הבנקאות? התשובות לשאלות אלו הן די פשוטות, כפי שאציג להלן.

אני כבר מדבר על זה הרבה זמן. טוב לראות התייחסות נבונה במקומות אחרים.