המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם

במדבר כ, י"ג

ואכן, מי שקובע מדיניות לעם מתקדש במריבה. גם הפוליטיקאים אוהבים ליצור מריבות וכך להוסיף לכוחם. אבל אנחנו לא תקועים לבד במדבר, ואין סיבה שנזעק אל הממשלה למים, כשאפשר פשוט לקנות אותם.

השבוע יש מריבה על חניון בירושלים וזאת מתווספת למריבות על משק החשמל, הבנקים, החינוך, הבריאות, הטלוויזיה בכבלים, שער הדולר, וכהנה. ברגע שנושא הופך לשאלה לאומית שיש לו תשובה אחת נכונה עבור כולם, הוא מועד למריבה. ברוב המקרים אין מניעה מהשארת הנושא לבחירה האישית של הפרט, חוץ מהרצון של הפוליטיקאים ובעלי האינטרסים הרלוונטיים לצבור כוח.

בנושאים שמטופלים בידי כוחות השוק אין מריבה. לא שמענו על נעלי מריבה, תספורות מריבה או ארוחות מריבה, למרות שאין הסכמה רחבה לגבי הסוגים העדיפים של הדברים האלה. כל אחד בוחר עבור עצמו איזה מוצר או שרות ירצה, והיצרנים, כדי לא לאבד את הונם, דואגים לספק אותם בכמויות המתאימות.

בכל נושא שבו מתעורר מריבה, עלינו לחשוב אם יש תכלית שלהשגתה אנחנו מוכנים לחיות עם עוד ויכוח, ועם אובדן האימון בין תושבי הארץ הזאת. קידוש הפוליטיקאים איננה עילה מספקת.