מבוקש: נימוק מדויק, משכנע, ושקוף

17.04.2010 | מאת בן אבויה | חרויות, כלכלה

הבלוג הזה לא סובל פטרנליזם, ולכן אני כותב נגד חוקים וגופים שאוסרים עלינו מוצרים ומעשים רק משום שהם עלולים לפגוע בנו. אני מניח שרוב הישראלים לא מסכימים איתי בנושא הזה, אבל בהתנהלות משרדי הממשלה, יש בעיה עוד יותר בסיסית. המשרדים האלו אוסרים עלינו מוצרים ללא שום הצדקה, ולא טורחים אפילו לנמק מדוע המוצר עלול לפגוע באזרח.

הדוגמה האחרונה היא החרמת אייפדים בנתב"ג, בנימוק שאלו יגרמו נזק ממשי לרשתות ה-WiFi בארץ. ההחלטה הזאת של משרד התקשורת עושה הדים בכל העולם וגורמת למבוכה אצל ישראלים שרואים עצמם משתמשים מתקדמים בטכנולוגיה חדשה ולא אזרחים בדיקטטורת עולם שלישי. המחקר שעשו הוול סטריט ג'ורנל בכתבה שהבאתי, וזה של פוסט מצויין בחורים ברשת, מטילים ספק רב על הטענה של משרד התקשורת שהמכשיר פוגע בצורה כלשהיא ברשת ה-WiFi הישראלית.

ipadback_thumb

החמור מכל הוא שהממשלה לא רואה את עצמה מחוייבת לנימוק שקוף ובר הבנה לגבי הסיכון הקונקרטי שהיא רואה בהבאת המכשירים האלו. בנקודה הזאת אני חושב שכולנו יכולים להסכים. בואו ניקח את חוקי היסוד ברצינות, בואו ניקח את ‎‎החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) ברצינות. האיסורים והטירטורים האינסופיים של הממשלה פוגעים בצרכן הישראלי בצורה קשה.

הנושא הזה רק עכשיו נחשף לציבור הרחב, אבל יבואנים של מוצרים רבים כבר מכירים אותו מקרוב בהתעסקות יומיומית עם מכון התקנים (כל מכשיר אלקטרוני שצורך מעל 9V), משרד הבריאות (כמעט כל מה שקשור לאוכל), משרד התמ"ת (כל מיני סימונים על טי-שרטים וטסקסטילים), משרד החקלאות, וכהנה.

המינימום שאנחנו צריכים לדרוש מגוף שבכוחו להחרים בכוח מוצרים שקנינו, ולאסור מאיתנו לרכוש מוצרים תמימים שנמכרים בכל ארץ אחרת בעולם, הוא לספק לנו הסבר מדויק, משכנע ושקוף שמכמת את הסיכון במוצר ואת הנזק שנגרם באיסור הבאת המוצר ומאפשר מסקנה שהסיכון אינו עולה על הנזק. במקרים רבים, הגופים האלו לא מספקים נימוק, כיון שאין סיבה עניינית לאסור את הייבוא.

לקריאה נוספת באיסורים ההזויים של משרד התקשורת במהלך השנים: אתר קו ישר.

יצירה זו מופצת תחת רישיון ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה 1.0 ישראל של Creative Commons | אזרח בודד

התבנית רווח נקי מבוסס על barecity מאת Shahee Ilyas | מונע על ידי וורדפרס