בכתבה מצויינת בקפיטליסט היומי, כותב אסף הדני על הפיקוח על הבנקים בישראל, שמטרתו לשמור על קומץ הבנקים הקיימים:

לפני כשבועיים לערך פרסמו הבנקים הגדולים בישראל את רווחיהם. לא מפתיע היה לגלות כי סכומים גדולים הצטברו בקופותיהם. בישראל פועלים עשרות בנקים, אולם רובם ככולם מאוגדים תחת חמישה קונגלומרטים עיקריים, באופן כזה ששתי קבוצות בנקים גדלות מחזיקות יותר משישים אחוזים מנתח השוק (פועלים ולאומי) ושלוש קבוצות שולטות ביותר משמונים אחוזים (ביחד עם בנק דיסקונט). הבנק האחרון שהוקם ונכנס לשוק היה בנק ירושלים בשנת 1963. מדוע שוק זה קופא על שמריו? מדוע ישנן רק חמש קבוצות? האם התחרות החופשית ”דילגה“ על שוק הבנקאות? התשובות לשאלות אלו הן די פשוטות, כפי שאציג להלן.

אני כבר מדבר על זה הרבה זמן. טוב לראות התייחסות נבונה במקומות אחרים.

עוד פקיד ממשלתי שחושב שהוא יכול להיות תחליף לשוק החופשי:

יש לנו צוותי חשיבה שבוחנים כל הזמן יוזמות, כמו למשל הקרנות הכספיות שאמורות ליצור תחרות על הפיקדונות. אבל לא כל יוזמה שתעלה נאמץ באופן אוטומטי. צריך לבדוק את היתרונות שלה לעומת העלות למערכת ­ ואז להחליט. נעשו לאחרונה כמה מהלכים מקבילים, וצריך לתת לשוק זמן לעכל אותם. אני מאמין שביחד הם יביאו לשיפור במבנה התחרותי בענף.

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, בראיון לדה מרקר

יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקירת עמלות הבנקים, ח"כ משה כחלון, נעל בזעם את ישיבת הועדה:

הדיון היום היה אולי החשוב מכל הדיונים מאחר שניסינו לעמת את הבנקים מול הלקוחות. כפי שהלקוחות לא מקבלים תשובה בחיי היום יום מהבנקים כך גם הוועדה לא הצליחה למרות נסיונות חזורים ונשנים לקבל תשובות.

קישור

אני לא חסיד גדול של הבנקים בארץ, והעמלות שלהם באמת גבוהות ומסורבלות להפליא. אך לפני שהח"כים ירדו על הבנקים, אולי כדאי להם להתבונן בשיטת המחוקק לגביית כסף מהאזרח הבודד.

התעריפון המלא של בנק דיסקונט משתרע על פני 33 עמודים. המסמך הבודד הזה מכסה את כל העמלות של הבנק, ועם קצת תושייה אפשר לחפש פעולה ולחשב כמה היא תעלה לך. התעריפון אפילו כתוב בשפה די תמציתית וקלה להבנה. את המסמך אפשר לראות בחינם באתר האינטרנט של הבנק.

מאידך גיסא, הכנסת מממנת את עצמה ואת שאר הרשויות באלף ואחד מסים, מכסים, אגרות, קנסות ורשיונות. ההיטלים האלו מוגדרים במאות חוקים, תקנות, חוקי עזר, והנחיות כאשר הגישה אליהם היא באמצעות מאגרי מידע מסחריים שגובים כ-1,500 ש"ח למנוי שנתי.

גם אם הצלחת לאתר את המסמך המתאים, הסיכויים שתצליח להבין משהו קלושים. פקודת מס הכנסה מונה 174 עמודים, אך אין די בכך. תצטרך לקרוא גם את תקנות מס הכנסה (יש עשרות, אולי מאות, מסמכים כאלה, למשל: תקנות מס הכנסה [שיעור פחת למוניטין], התשס"ג-2003), כללי מס הכנסה (כ-30 מסמכים), צווי מס הכנסה, ומסמכים חביבים כגון הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (65 עמודים).

אבל עד כה כיסינו רק את מס ההכנסה. כדי להבין איך גובים ממך מס ערך מוסף, תצטרך ללמוד את חוק מע"מ (40 עמודים), תקנות מע"מ (תקנות עיקריות: 27 עמודים, ועוד 12 מסמכים משניים), וכן הוראות, הודעות וצווים.

אם תרצה לגור איפשהו, תצטרך ללמוד את חוקי הארנונה. אם תרצי להביא משהו מחו"ל תצטרכי ללמוד את חוקי המכס ומס הקניה, כולל דפדוף בתעריף המכס, על אלפי פרטיו, שמתיימר להגדיר כל מוצר שקיים בעולם ולהטיל עליו את המכס המתאים לו.

וגם תקרא, תבין ותספוג כל זה, בפועל ההחלטות האמיתיות לגבי מה שתשלם נתונות בידי פקידי רשויות המס, שהרי אף אחד לא יכול לדעת מה החוק רוצה ממך. אז הפקידים קובעים וזהו זה.

אה, וחוץ מזה יש ביטוח לאומי, רשיונות רכב ונהיגה, רשיונות שילוט, היתרי לילה, אגרות טלויזיה, אגרות מחשב, רשימוני יבוא ויצוא, עמלות תקינה של מכון התקנים ועוד מי יודע כמה.

אז ככל שאני שונא את הבנקים, הלוואי עלי שהכנסת היתה מוציאה תעריפון של 33 עמודים. האם זה אי פעם יקרה? אני מחכה לתשובה ממר כחלון.

בואו ננסה להשפיע על רוני חזקיהו:

הבנקים מספיק גדולים וחזקים כדי לעקוף את הפיקוח. אם יגבילו להם עמלה מסוימת, הם יגדילו אחרת. הם יוכלו גם להעלות את מרווחי הריבית על משקי הבית. לכן, הפתרון המועדף הוא הגדלת התחרות.

קבוצת משקיעים פרטיים פנתה באחרונה למפקח על הבנקים כדי לקבל אישור להקמת בנק אינטרנטי, שלא ייאלץ להשקיע סכומי עתק בהקמת מערכת סניפים ולכן יוכל להפחית באופן משמעותי את גובה העמלות ומרווחי הריביות – כדי למשוך לקוחות. הבקשה מונחת עכשיו על שולחנו של רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים. כמו כן, ראוי לעודד את הבנקים הבינוניים והקטנים להתחרות בגדולים, לתת להם יתרונות, וגם לעזור לבנקים בינלאומיים גדולים לפתוח כאן סניפים.

נחמיה שטרסלר, היום ב-TheMarker

יפה אמרת, נחמיה. זה יהיה פתרון אדיר לצרות שקרטל הבנקים עושה למשק הישראלי. לא רק שהבנק העצמאי הזה יוריד מחירים, הוא גם יצליח לשבור את הקרטל סופית, וכך הבנקים הקיימים יצטרכו להתחרות אחד עם השני. אני צופה הרבה פיטורים.

המפקח על הבנקים, מר רוני חזקיהו, חבר הנהלה
דואר אלקטרוני: ronih@boi.gov.il
ירושלים: טלפון: 02-6552401, פקס: 02-6552469
תל אביב: טלפון: 03-5640401, פקס: 03-5640497